גט מי אה טקסי!

או בעברית צחה: תשיגו/תתפסו לי מונית.
בעוד מקובל בארה"ב להרים אגודל ובכך לתפוס את תשומת לבם של נהגי המוניות הצהובות המפורסמות בניו יורק, בישראל המצב קצת שונה.
לא אלאה אותכם בפרטים הקטנים (הם לבנים. סבבה?) אלא אסביר לכם בדבר אחד או שניים על גט טקסי.

השם הראשוני לפני המיתוג מחדש.

אחרי המיתוג מחדש. קצר יותר, בלי להסתבך יותר מדי.

כלומר, כולנו מכירים את האפילקציה הזו, לא? פותחים אותה, מזמינים וממתינים כשלוש דקות (יכול לקחת יותר דקות - תלוי בעומס המוניות.) ותוך כדי אפשר להזין ישר את הכתובת ולחסוך את הטרחה בלפטפט עם נהג מעצבן.
הדבר הזה תפס תאוצה לא רק בארץ אלא בעוד מקומות בעולם - ניו יורק למשל.
לאחרונה, האפילקציה השתכללה בכך שהיא התרחבה. יש גט טקסי מהדרין - מוניות כשרות לשומרי הכשרות (לציבור הדתי-חרדי שזקוק לכך), מוניות שיכולות להכיל עד 10 איש בקלות (ובאותה ההזדמנות, לחלוק את התשלום על המונית עם החבר'ה שאיתך בהסעה ולא לשאת במלוא התשלום) ואפילו מוניות עם כיסאות מיוחדים המיועדים לילדים.

בעבורי, האפילקציה הזו פותרת לי צורך מסויים. עד היום הייתי צריך לבקש מאבא/דודה/כל דבר אחר שיזמינו לי מונית או שיבואו לאסוף אותי. האפליקציה הזו פותרת לי את הבעיה הזו בכך שאני נייד יותר, עצמאי יותר, ובעצם - מאפשר לי למשל לבקר את סבתא שלי ביום שישי - הדבר היחיד זה שאני צריך עזרה כדי לרדת במדרגות ולעלות במדרגות לבית של סבתא. אבל זה לא קשור כ"כ.

בסופו של דבר, האפילקציה מאפשרת לי לא לדבר עם נהגים שנוהגים לבלבל במוח, ולאפשר לי נסיעה בטוחה ורגועה. אז נכון שיש כמה וכמה פעמים נהגים ערביים, אבל אני לא נותן לזה להרוס לי את האפשרות היחידה שלי לצאת מהבית ולעשות דברים.


ועד לפעם הבאה,
ניר.


משמאל: מונית gett בניו יורק. 

אפילקציות לניידות וללקוי ראייה

שלום שוב. 

שבועיים לא כתבתי, די באשמת חוסר היכולת שלי ליזום משהו, ודי כי אני לא כל כך התמקדתי בנושא הזה. 

אני רוצה לפתוח בסיפור אישי מהתיכון - בצעירותי (תזכרו, היום אני בן 30...) למדתי בבי"ס תיכון. אחד הכלים שקיבלתי במסגרת הלימודים היה מכונה ענקית, מפלצתית ממש, שהקרינה על מסך קטן את ספר הלימוד (וכן, גם ספרי קריאה רגילים) את האותיות בצורה מוגדלת יותר. המכשיר המפלצתי נקרא טמ"ס (או במילים אחרות- טלוויזיה במעגל סגור).

הסיפור הזה היה רק כדי לתת סימפתח ככה למשה שלא היה לי מושג עליו - יש אפילקציות של טמ"ס, מסתבר! ובבת אחת, ככה, נשאבתי אל הזכרון המדהים הזה. 

הנה דוגמה לאפילקציה שמשמשת גם כטמ"ס - EyeySight. 

זאת אומרת, שאין צורך בהכרח לרכוש את המכשיר המפלצתי והענקי ההוא שגם עולה המוני שקלים - יש אותו גם לנייד. היתרון כאן הוא עלויות. המכשיר המפלצתי והנוראי הוא כעשרת אלפים דולר, ואילו הגרסה הניידת כ4,000 שקל. הבדל לא קטן בכלל, וכמי שנמצא תחת קורת גגן של ביטוח לאומי, תרשו לי לומר לכם שמדובר במשכורת של חודשיים. לא פחות.

האפילקציה עלתה 30 דולר (כ115 שקל, פחות או יותר.) 
אני חושד שהאפילקציה המדוברת כבר אינה איתנו שכן חיפוש בגוגל לא העלה חרס והכתבה ממנה קראתי על האפילקציה היא מ2012.

עוד דבר שגיליתי היה שפותחה אפילקציה (ישראלית. יש כבוד.) של מקלדת שבמקור הייתה בכלל מקלדת לאנשים רואים אבל בסופו של דבר הוסבה למקלדת לכתב ברייל שמותאמת לעיוורים. עלות האפילקציה לא צפויה לעלות יותר מכמה עשרות שקלים וניתן לרכוש אותה בגרסתה האנגלית.

ומילה לא חיובית אחת לסיום בנושא נגישות הניידות- 

הובא לידיעתי כי האפילקציה של סינמה סיטי (שתפקידה הינה להציג זמני הקרנת סרטים בזמן אמת, להציע סרטים למשתמש לפי ז'אנרים וכיוצ"ב. אני בדרך כלל מגיע לסינמה סיטי לצפות בסרטים ובדרך כלל משלם 22 ש"ח על כרטיס כי זו הטבה של אזרח ותיק (או במילים אחרות - של אדם זקן..) אבל קיבלתי ידיעה שעיוורים, נכים וחיילים לא יכולים להינות מהנחה באמצעות האפילקציה (הם נאלצים לשלם מחיר מלא של 38 ש"ח פלוס עמלה של כמה שקלים. בדיוק כמו באינטרנט.

לדעתי זה אבסורד שבעידן של אפילקציות והתקדמות העידן אין אפילו מודעות בנושא הנגישות - להזמין כרטיס ישר מהאפילקציה שלא יעלה 38 ש"ח (או מחיר אחר, במקרה של תלת מימד.) 
הדבר אף חורה לי אף יותר לנוכח הזלזול בקבוצת החיילים שלא תמיד יכולה להרשות לעצמם סרט במחיר שכזה ולפרוק מעליה מעט מהמתחים של חיי הצבא.

תודה, ונתראה בפעם הבאה, 

ניר.

אפילקציות בנושא בריאות

קודם כל,
הדבר החשוב ביותר הוא השם שלי. שכן איך נתחיל לכתוב מבלי שנכיר אחד את השני?
אז קוראים לי ניר, אני בן 30, גר בירושלים, חולה על טלוויזיה, ספרים, אינטרנט, וכמובן - אפילקציות. למרות שבדרך כלל אני מוריד אפילקציות של משחקים, אני אשתדל להתמקד באפילקציות שאני בדרך כלל לא מוריד.

פירוש השם Nir De La Noche הוא - ניר של הלילה. השפעות קשות של טלנובלות של יותר מדי שנים...

היום ארצה לכתוב קצת על אפילקציות בריאות. כבחור עם חיבה גדולה מדי לאוכל אני לא ממש מקפיד על בריאות, לכן בחרתי באפילקציות בריאות.
אדבר על שלוש או ארבע אפילקציות. בכנות, אני האחרון שאתקין אותם על הטלפון שלי, אבל נגיד.

הראשונה היא Moves.
אפילקציה שהפעלתי אותו על עצמי במשך שבוע ימים כשרציתי לנסות לרזות. את השומן עדיין אפשר לראות עליי, אבל האפילקציה הזו לא שימושית בעליל מכיוון שכל מטרתה היא בעיקרון לספור כמה צעדים עשית באותו היום. כן, זה כולל 15 צעדים מכיסא הנוח שלי אל השירותים הצמודים בחדרי וחזרה.
במשך השימוש שלי באפילקציה הזו בדקתי כמה פעמים - כשהלכתי סתם בתוך מעון הנכים בו אני מתגורר (אה, כן. זה המקום להזכיר שאני נכה, נכון? אה, לא? לא חשוב.)
לפי מה שמתואר באתרים כאלה ואחרים (לא אתחיל ללנקק אותם כי אז נגמור עם פוסט עמוס בלינקים) - הוא אמור לעזור לספור כמה רצנו, כמה הלכנו, כמה רכבנו.... הבנתם את הרעיון העיקרי.
האפילקציה משתמשת בגוגל מאפס כדי לזהות מקומות בהם ביקרתי (ביקרתי בירושלים במקום ידוע מאוד - הכותל המערבי. הוא לא זיהה את המקום.)
אפשר לצפות במסלולים בהם הלכנו/רצנו - וככה לראות כמה קילומטרים רצנו בהם.

בקיצור, אחרי שבוע של שימוש החלטתי שאני וMoves סיימנו את הרומן המנומס בינינו. תראו, זה נחמד לראות כמה צעדים הלכנו, זה נחמד שהאפילקציה גונבת מידע על הנוכחות שלי במקום הלא נכון, זה נחמד והכל, אבל בואו נודה באמת - זה לא וואצאפ וזה לא פייסבוק. זו תוכנה שמסתכלים בה פעם ביום ויאללה ביי.

האפילקציה השנייה שאדבר עליה היא Water Your Body (הקישור להורדה. )- להשקות את הגוף שלך, בתרגום מילולי. בינתיים שם האפילקציה השדתנה ל- 'מים שתייה Water Reminder'. קומדיה, אני אומר לכם.
בקיצור, האפילקציה עוקבת אחרי ההרגלים שלך לשתות מים, ומזכירה לך כל שעה לשתות כוס מים בהתאם לגודל המים שבחרתם.
כתבתי בפסקה הקודמת 'תוכנה שמסתכלים בה פעם ביום ויאללה ביי' - זה תקף גם כאן. התוכנה הזו יחד עם Moves היו אצלי ביחד, ושתיהן הלכו להסרה בתום שימוש סביר לחלוטין של שבוע. קודם כל, נניח שאתה בעל סדר יום עמוס במיוחד של בריכה, תעסוקה, עובדת סוציאלית, וכל הפעילויות הרגילות שנכה עושה במעון לנכים - אתה לא תעצור לרגע את חייך כדי לחפש מים באחיזת אמוק ובפאניקה.
חוץ מזה, אני שונא מים.

האפילקציה השלישית שאדבר עליה היא... באופן לא מפתיע, מקדונלדס. כן. מקודנלדס. כן. תסגרו את הפה שלכם. לאמדובר באפילקציה של הזמנת אוכל (לפחות לא בירושלים) - אלא באפילקציה כזו שמשרתת את הציבור בצורה הבאה - היא מיידעת אותכם מה אתם עומדים להכניס לגוף שלכם, באיזה אחוזים, איזה מרכיבים ועוד כל מיני דברים. הורדתי את האפילקציה רק כדי לבדוק אפשרות הזמנה למעון. אין. אז האפילקציה מצאה את מותה.

מקווה בפוסט הבא לתת לכם נושא מעניין. אתם מוזמנים להשאיר תגובות ולהציע לי נושאים לכתוב עליהם.

ניר בן סימון

aka

nirdelanoche

nirdelanoche@gmail.com